הצו ראשון החדש – השינויים החדשים בצו ראשון
מה היה המצב לפני השינויים בצו ראשון?
לפני השינויים שחלו בתהליך הצו ראשון בשנים 2020-2022 תהליכי המיון היו פחות יעילים, במיוחד כאשר קיימות טכנולוגיות חדשות של המאה ה-21, אז היו קיימות 3 בעיות מרכזיות:
- עיכובים ודחיות: הרבה מועמדים לא היו מסיימים את הצו ראשון שלהם ביום אחד והיו נדרשים להגיע ליום נוסף (אפילו לכמה ימים) כדי להשלים את תהליך הצו ראשון. בעיה זו החמירה במיוחד כאשר מגיפת הקורונה התחילה ונדרש לצמצם את כמות המועמדים בלשכה מה שיצר עוד יותר עומס על לשכות הגיוס.
- אי שוויון וחוסר יעילות:
- תהליכי המיון בצה"ל היו מפספסים הרבה מאוד מועמדים מצוינים בהליכי המיון מכיוון שהם היו כלליים וצרים והם התעלמו מהרבה יכולות וכישורים של מועמדים בעלי פוטנציאל גבוה לשירות.
- פרקים מסוימים במבחנים הפסיכוטכניים היו מוטים לטובת אוכלוסיות מסוימות ולרעת אוכלוסיות אחרות, למשל עולים ותיקים וחדשים היו מתקשים יותר בשאלות הבנת הוראות.
- מועמדים ממשפחות מבוססות כלכלית יכלו לרכוש הכנות לצו ראשון באלפי ש"ח ששיפרו את הסיכויים שלהם משמעותית לעומת מועמדים שלא יכלו להרשות זאת לעצמם (במשך הרבה שנים צה"ל טען כי ההכנות לא עוזרות כאשר בפועל הנתונים שלהם משקפים אחרת).
- חוסר בשקיפות: בעבר מועמדים לא יכלו לדעת מה היו התוצאות שלהם בהליכי המיון בצה"ל מכיוון שהיה מדובר בציונים "מסווגים", סיווג זה מנע ממועמדים אפשרות לערער ולהעביר ביקורת על הליכי המיון בצה"ל ואם אין ביקורת אז הכל טוב ואין התייעלות.
מה ההבדלים בין הצו ראשון החדש לצו ראשון הישן לפי תחנות?
קשה להגיד כי מדובר ב"צו ראשון" לחלוטין אלא נכון להגיד "צו ראשון מעמיק" כלומר אם בעבר היה מספר בודד של מדדים אז כיום יש הרבה מאוד מדדים – אין ספק שהתהליך הקיים הרבה יותר טוב ויעיל מהתהליך שהיה קיים בעבר והוא ממשיך להתייעל. להלן ההבדלים בצו ראשון לפי התחנות בתמציתיות (מי שרוצה מוזמן לקרוא את כל המאמר):
תחנה | צו ראשון ישן | צו ראשון חדש |
אימות נתונים | פנים מול פנים | שאלון מובנה |
מבחן עברית | פנים מול פנים, בשלב אימות הנתונים | שיחת וידאו, בעתיד יהיה כחלק מהראיון אישי |
שאלון רפואי | פנים מול פנים | שאלון מובנה |
מסמכים רפואיים + בדיקות + אבחונים | היה נדרש להביא לצו ראשון עצמו | ניתן להעלות את כל המסמכים לאתר או לאפליקציית מתגייסים |
מבחנים פסיכוטכניים | 1. היה פרק הבנת הנקרא 2. מבחן ארוך מבחינת זמנים | 1. השארת פרק הבנת הנקרא, לבעלי ציון נמוך במבחן עברית 2. קיצור זמני המבחן 3. מתן משקל גדול יותר לשאלות הצורניות |
ראיון אישי | רק בנים | 1. גם בנים וגם בנות 2. הוספת מדדים לבדיקה |
חשיפת ציונים | היו חושפים רק דפ"ר וקב"א | חושפים הרבה יותר מדדים |
מקב"א לתר"ש המיון (השינויים שחלו ביתר פירוט)
בעבר, הציון שקבע את התפקידים אליהם יוכל המועמד להתקבל היה הקב"א וזהו היה מדד מאוד טכני וצר אשר היה מורכב מ-3 תתי ציונים (דפ"ר, צד"כ ושנו"ל) המתקבלים לאחר הצו ראשון. בעקבות בעיות שעלו בהליכי המיון, צה"ל החל לבצע שינויים במסגרת פרויקט תר"ש המיון אשר מטרתו לספק פתרון לבעיות שעלו בהליכי המיון וכחלק מהשינויים החליפו את ציון הקב"א לקבוצת תכנון רב מימדית ואז לציון התאמה.
בהליכי המיון החדשים לצה"ל הגדירו עשרות מדדים ותתי מדדים שונים שעבור כל מדד תקבלו ציון ומנגד לכל תפקיד בצה"ל גם הוגדרו ציונים נדרשים לאותם מדדים וכך מועמד שקיבל ציונים טובים במדדים לתפקיד יוכל להתקבל לאותו תפקיד – המשמעות היא שלמועמד יהיה ציון התאמה שונה בכל תפקיד ולחלקם הוא יתאים יותר ולחלק יתאים פחות.
צה"ל משנת 2014 בוחן הרבה מאוד אפשרויות לשכלול תהליך המיון וכל הזמן מבצע פיילוטים החל מפרקים חדשים בבחינה ועד ביצוע מבחנים במציאות מדומה כך שתמיד תתכוננו להפתעות אם נפלתם על אחד הפיילוטים של צה"ל. במסגרת תר"ש המיון חלו שינויים רבים ונפרט אותם כאן במאמר.
קיצור זמני הצו ראשון
עקב העיכובים והדחיות שהיו בהליכי הצו ראשון, צה"ל באמצעות אמצעיים טכנולוגיים חדשים הצליח בכל אחת מהתחנות השונות בצו ראשון לקצר את הזמנים בצורה משמעותית ולייעל את תהליך הצו ראשון:
- אימות הנתונים – מקבלים שאלון מובנה מקדים לפני ההתייצבות לצו ראשון שנדרש למלא דרך האתר או האפליקציה של מתגייסים.
- מבחן עברית – טרם הצו ראשון מבצעים מבחן דיבור בשיחת וידאו. בעתיד ציון העברית יינתן במהלך הראיון האישי.
- הבדיקה הרפואית –
- מקבלים שאלון רפואי מובנה מקדים לפני ההתייצבות לצו ראשון שנדרש למלא דרך האתר או האפליקציה של מתגייסים.
- ישנה אפשרות להעלות את הטפסים הרפואיים ע"י רופא המשפחה לאתר או לאפליקציית מתגייסים.
- ניתן להעלות את תוצאות בדיקת השתן והראייה לאתר או לאפליקציית מתגייסים.
- ניתן להעלות את אבחון לקויות הלמידה לאתר או לאפליקציית מתגייסים.
- מבחנים פסיכוטכניים –
- המבחן הפך להיות אדפיטיבי, מה זה אומר? המשמעות היא שהמועמד מתחיל את הבחינה משאלות ברמה בינונית ואם הוא מצליח בשאלות אלו רמת הקושי של השאלות עולה ואם הוא לא מצליח אז רמת השאלות יורדת – שיטה זו מאפשרת לקצר את זמן הבחינה בכ- 1/3 מזמן לפחות.
- פרק הבנת הנקרא הוסר מהמבחן ורק מי שקיבל ציון נמוך (6 ומטה) במבחן העברית בתחנת אימות הנתונים יבצע את פרק הבנת הנקרא במבחן הפסיכוטכני.
- בעבר הזמן היה עבור כל פרק בנפרד, כלומר נניח והייתם מקבלים 20 דקות עבור פרק החשיבה כמותית אז יכולתם לדלג אחורה וקדימה בשאלות הפרק. כיום, הזמן הוא בין 40-60 שניות עבור כל שאלה בנפרד ולאחר שסיימתם את השאלה לא תוכלו לחזור אליה ולתקן אותה. מכיוון שאי אפשר לנצל את הזמן שחסכתם משאלות קלות לשאלות קשות אז סביר כי שאלות קלות תגמרו מהר יותר ושאלות קשות תתעכבו יותר – שינוי זה גורם לקיצור זמני המבחנים למועמדים.
שוויון תרבותי, מגדרי וכלכלי
אחת הטענות הקשות שעלו נגד תהליך הצו ראשון בעבר היה שהוא לא שיווני ואפלה לרעה חלקים מסוימים מהאוכלוסייה בעקבות כך ביצעו מספר שינויים על מנת לצמצם את הפערים בשוויון:
- שוויון תרבותי: הגדלת משקל הציון של הפרק הצורני על חשבון הפרקים המילוליים וכמותיים בדפ"ר כדי להקטין את האפליה לרעת עולים ותיקים וחדשים. הדרישה ל-"עברית תקינה" לא תהווה סף לתנאי יציאה לקורס קצינים וכיום ישנה אפשרות לבצע את המבחנים במבחר שפות גדול יותר (למיטב ידיעתנו 7 שפות עד כה), כגון: אנגלית, צרפתית, רוסית, ערבית וספרדית.
- שוויון כלכלי: הגדלת משקל הציון של הפרקים המתמקדים באינטליגנציה אשר קשה להתכונן אליהם ביחס לסוגי שאלות אחרים כך שמקטינים את הפער בין מועמדים שרכשו הכנות לצו ראשון לעומת כאלה שלא. בפועל, מדובר בהקטנת הפער אך לא בביטולו מכיוון שכמעט בלתי אפשרי למנוע שיפור של מועמד כאשר הוא מבצע סימולציות מקדימות הדומות למבחן האמיתי.
- שוויון מגדרי: ביצוע הליכי מיון תואמים לגברים ונשים כאחד. בעבר היה הבדל בין הליכי המיון של הגברים לבין הנשים, בעוד שבנות לא היו מבצעות ראיון אישי והיו נדרשות לבצע יום מא"ה (תהליך מיון נוסף המגיע לאחר הצו ראשון) גברים היו מבצעים ראיון אישי ולא היו נדרשים לבצע יום מא"ה – כעת כולם מבצעים ראיון אישי וגם מיון ביום המא"ה.
- שוויון גיאוגרפי: אם בעבר מועמדים נמנעו מביצוע מיונים בגלל המרחק (דמיינו אילתי שצריך לעבור מיון בבאר שבע…) אז היום צה"ל החלו בתהליך מיון מרחוק, כדי לאפשר למלש"בים מכל רחבי הארץ להתמיין לתפקידים, בלי תלות במקום מגוריהם.
מקב"א לקבוצת תכנון רב מימדית
בעבר, הציון שקבע את התפקידים אליהם יוכל המועמד להתקבל היה הקב"א וזהו היה מדד מאוד טכני וצר אשר היה מורכב מ-3 תתי ציונים (דפ"ר, צד"כ ושנו"ל) המתקבלים לאחר הצו ראשון. צה"ל הבין כי על מנת לבצע התאמה גבוהה יותר בין המועמד לתפקיד עליו לשקלל פרמטרים נוספים למשוואה ולכן הוסיף מימדים נוספים על מנת להעריך את התאמת המועמד לתפקיד כך שבמקום 3 מימדים הוא יהיה מורכב מ-6 מימדים מהותיים יותר:
- קוגניציה – נקבע לפי המבחנים הפסיכוטכניים (הדפ"ר) המורכבים משאלות בנושאים: אנלוגיות מילוליות, אנלוגיות צורניות, חשיבה צורנית וחשיבה כמותית.
- חוסן – נקבע במסגרת הראיון האישי בו מנסים לבחון את רמת ההתאמה של המועמד לתפקידים קרביים ועורפיים אשר דורשים מידת שרידות גבוהה.
- תפקידים ניהוליים – נקבע באמצעות שאלונים ותהליכי המיון ביום המא"ה (מיון נוסף המתבצע לאחר הצו ראשון).
- הסתגלות – נקבע במסגרת הראיון האישי בו מנסים לבחון את רמת ההסתגלות של המועמד למסגרת חברתית חדשה עם חוקים נוקשים.
- כישורים ומיומנויות – נקבע באמצעות שאלון תחביבים בו בודקים קורסים שביצעתם או תחביבים שלכם בשעות הפנאי.
- שנו"ל – אומנם אתם בכיתה יא' אך כבר עכשיו צה"ל נותן לכם ציון על שנות הלימוד שאתם צפויים לסיים (12 שנות לימוד זה הציון המקסימלי כמובן).
הראיון האישי ויום המא"ה
כחלק השיוויון המגדרי שהזכרנו למעלה אז כל המלש"בים (בנים ובנות) יבצעו ראיון אישי בצו ראשון וגם יעברו את יום המא"ה אשר בסופם לא יתקבל ציון, אלא 15 מדדים ותת-מדדים, שיעזרו לחזות את הצלחת המועמד והמועמדת בתפקידים השונים, ויהיו חשופים באתר ובאפליקציית מתגייסים.
בראיון האישי יבחנו את החוסן (מידת השרידות בתפקידים קרביים ועורפיים איכותיים) וכן את ההסתגלות (יכולת ההסתגלות למסגרת חברתית חדשה עם חוקים נוקשים חדשים). אצל הבנים הראיון יתמקד גם בהתאמה לקרבי ובמוטיבציה לשירות צבאי משמעותי. בסוף הראיון יתקבל מדד ציון התאמה לשירות (צמ”א – ציון מיון אישי).
שקיפות המידע
אם בעבר צה"ל לא היה מספק מידע אודות תהליכי המיון שלו היום כל המידע שלכם שקוף וזמין באתר ובאפליקציה של מתגייסים. תוכלו לראות מה ציון הדפ"ר שלכם (נע מ-10-90) ואפילו כמה קיבלתם בכל פרק בבחינה הפסיכוטכנית (נע מ-1-10). שקיפות זו תאפשר לכם לערער בעתיד על החלטות של צה"ל שאתם לא מסכימים איתם, למשל: אם קיבלתם שנו"ל שהמשמעות שלו היא שנות לימוד נמוך ובפועל תסיימו 12 שנות לימוד אז תוכלו לדרוש לתקן ציון זה.
המיונים ליחידות בצה"ל
בסוף תהליכי המיון של הצו ראשון ויום המא"ה לאחר שנאספו עליכם ציונים על מדדים שונים. כל הציונים והמדדים יכנסו לתוך תוכנת "מערבל השיבוץ" (אחראית על שיבוץ התפקידים עבורכם) והתוכנה תפיק חזרה את שאלון ההעדפות ("המנילה") שישלח עליכם. כחלק מהשינויים במסגרת תר"ש המיון, בוצעו שינויים גם בתהליכים למיונים ביחידות עצמן:
- הקבלה – תוכלו לבצע מיונים במקביל ליחידות "מתחרות" כך שתוכלו לנסות להתקבל ליחידה טכנולוגית בחיל התקשוב ובמקביל ליחידה טכנולוגית בחיל המודיעין. מדובר בשינוי משמעותי מכיוון שעד השינוי מיונים ליחידות ספציפיות חסמו אפשרות מיון לתפקידים אחרים וכעת הם לא יבואו יותר על חשבון המיונים האחרים ויעכבו אפשרויות שונות.
- ריכוז נתונים – בעבר כל יחידה ניהלה בנפרד את תהליך המיונים אצלה בנפרד משאר היחידות אז היום כל המידע על הביצועים שלכם במיון ליחידה א' יועבר גם ליחידות אחרות ובהמשך לשירות הצבאי ואפילו במילואים שלכם. כלומר, כל המידע מהמיונים שביצעתם בצה"ל מועבר ל"בריכת נתונים" שבאמצעותה ייתכן שמיון שביצעתם במסגרת יום הסיירות או ליחידה לחיל המודיעין ישפיע על התפקיד שתקבלו כאשר התקבלת לחיל השיריון או התותחנים.
מעורבות גוברת של הרשות המקומית ובית הספר
בעבר כל אחד היה מתנהל בנפרד מול צה"ל, כיום ישנה מגמה גוברת בה הרשויות ובתי הספר מעורבים יותר:
- צו רשותי – המשמעות היא שאם הרשות המקומית שלכם החליטה לבצע "צו אחוד" אז כל הכיתה שלכם תגיע יחד לצו ראשון ותבצע אותו, באותו יום – ככה לא תפסידו יום לימודים ובית הספר שלכם יוכל להכין אתכם כראוי לקראת היום הזה.
- איסוף תנאי ת"ש – מה זה ת"ש? ראשי תיבות של תנאי שירות, מה הכוונה? כאשר קיימים חיילים הצריכים עזרה צה"ל מספק להם תנאי ת"ש מגוונים, למשל: מועמד המגיע ממשפחה מרובת ילדים וחסרת יכולת כלכלית אז ייתכן שצה"ל ינסה לעזור לו כלכלית או למשל מתנדב מחו"ל שמשרת בצה"ל ואין לו קרובי משפחה בישראל אז ייתכן שצה"ל יחבר אותו ל"משפחה אומנת" וכו'. אז כחלק מהשינוי במקום להתחיל את הליך תנאי הת"ש לאחר הגיוס אז ניתן להתחיל את התהליך טרם הגיוס במסגרת הרשות המקומית
מבחנים פסיכוטכניים חוזרים
בעבר יחידת מיטב כמעט ולא היתה מאשרת ביצוע מבחנים חוזרים למי שהיה מבקש אלא רק במקרים נדירים בהם היתה טעות במערכת מבחנים, תקלה טכנית שהשפיעה על מהלך בחינה תקין או מסיבות נדירות אחרות והיו דורשים מסמכים מגוונים, כגון: אבחונים וכדו'.
עכשיו יחידת מיטב שינתה את המדיניות שלה למבחנים חוזרים ומאפשרת ביתר קלות לבצע מבחנים חוזרים אם קיבלתם ציון דפ"ר הנמוך מ-70. הבקשה שלכם למבחן חוזר תאושר כמעט בוודאות אם יש לכם:
- ממוצע 80 ומעלה במקצועות ראליים [מתמטיקה (4 או 5 יחידות), פיזיקה, כימיה, רובוטיקה, סייבר, ביוטכנולוגיה וכדו'] וממוצע 90 ומעלה במקצועות הומניים.
- ממוצע 90 ומעלה במתמטיקה 3 יחידות וממוצע 90 ומעלה במקצועות הומניים.
אם אתם לא עומדים בתנאי הציונים שלמעלה אז הבקשה שלכם תבחן לפי ההמלצות מהמסמכים שהגשתם בבקשה. מוזמנים לקרוא עוד על המבחנים החוזרים כאן.
האם דפ"ר90 מותאם ל-"צו ראשון החדש"?
כפי שאתם יכולים לראות אין שינוי מהותי בצו ראשון מבחינת נושאי הבחינה אלא בעיקר התייעלות של המבחן והוספת מדדים נוספים למיון המועמד. כמובן ייתכן כי יחידת מיטב תמשיך בשינויים וגם מבצעת פיילוטים כל הזמן כדי לשפר את הליך המיון (כך שייתכן מאוד שיופיעו לכם שאלות שטרם תירגלתם). לבינתיים, כן קיימים הבדלים קטנים בין מערכת הלמידה לבין המבחן האמיתי אשר אינם משפיעים מבחינת איכות ההכנה:
מבחן אמיתי | דפ"ר90 | |
זמנים | הזמן פר שאלה | הזמן פר פרק |
פרק הבנת הנקרא | מופיע למי שקיבל ציון נמוך במבחן עברית | מופיע במערכת אך אינו משוקלל בציון הדפ"ר |
מבחן אדפטיבי | כן, זמן המבחן מתקצר ב-1/3 | לא, אין אפשרות לקצר את זמן התרגול או המבחן |
פרק צורני חדש | מופיע וכרגע פיילוט (אינו משפיע על הציון כרגע) | אין, הפרק יוטמע לאחר שהוא יהיה קבוע ולא פיילוט |